נכס המשמש את מד"א כנקודת הזנקת אמבולנסים לא יסווג כ"עסקים אחרים" לצרכי ארנונה

1.        בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (כב' השופטת ב' בר זיו) בעמ"נ 344/06, מיום 12.2.2007, בו נדחה ערעור מנהלי שהגישה המבקשת על החלטת הועדה לעררי ארנונה שליד עיריית חיפה.

רקע עובדתי

2.        המחלוקת בבקשה זו נוגעת לאופן סיווגו של נכס המצוי ברחוב הגליל 79 בחיפה (להלן: הנכס), המשמש את המשיב, מגן דוד אדום לישראל, כנקודת הזנקת אמבולנסים. המשיב, בהיותו מוסד המתנדב לשירות הציבור, נהנה במשך שנים מפטור מלא מתשלומי ארנונה בגין נכסיו, בהתאם לסעיף 5(י) לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן: הפקודה). במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), תשס"ג-2002, הוסף סעיף 5ג לפקודה, אשר צמצם באופן הדרגתי את הפטור המלא שהוענק בעבר לגופים מסוימים, ביניהם המשיב. הסעיף קובע תעריפי חיוב שונים לנכס שקיים לגביו ברשות המקומית סיווג "מתאים" או "הדומה ביותר" (סעיף 5ג(א) לפקודה), לעומת נכס שלא קיים לגביו סיווג כאמור (סעיף 5ג(ב) לפקודה). וכלשון הסעיף:

"5ג. (א)     על אף הוראות סעיפים 4 ו-5, והאמור בכל דין, תוטל ארנונה כללית על הנכסים המפורטים בסעיפים 4 ו-5, בשיעורים שלהלן, שיחושבו מסכום הארנונה הכללית שהיתה משולמת לרשות המקומית אלמלא הוראות סעיפים 4 ו-5, ובהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסים האמורים; באין סיווג מתאים - יחול הסיווג הדומה ביותר (להלן - נכסים פטורים חלקית):

בשנת 2003 - 6%;

בשנת 2004 - 15%;

בשנת 2005 - 24%;

בשנת 2006 ואילך - 33%.

       (ב)      לא קיים ברשות המקומית סיווג מתאים או סיווג דומה כאמור בסעיף קטן (א) - תוטל ארנונה כללית על הנכסים האמורים, בשיעורים המפורטים להלן, שיחושבו מתעריף הארנונה הנמוך ביותר ברשות המקומית בשל בנין או קרקע, לפי הענין:

בשנת 2003 - 12%;

בשנת 2004 - 30%;

בשנת 2005 - 48%;

בשנת 2006 - 66%".

הצדדים חלוקים בשאלה על-פי איזה מן הסעיפים הקטנים יש לחייב את הנכס. העירייה טוענת כי הסיווג "עסקים אחרים" הקיים בצו הארנונה שלה לשנים הרלוונטיות, מהווה סיווג מתאים או דומה כאמור, ולכן יש להחיל את הוראת סעיף 5ג(א) לפקודה. מנגד, טוען מגן דוד אדום כי אין מקום לחייבו בחיוב הסל של "עסקים אחרים" שאינו מתאים לשימוש שנעשה בפועל בנכס, ועל-כן יש להחיל את הוראת סעיף 5ג(ב) לפקודה.

ההליכים המשפטיים

3.        ועדת הערר, בהחלטתה מיום 12.12.2005, דחתה את עמדת העירייה לפיה הסיווג "עסקים אחרים" הנו סיווג דומה, בקבעה כי אין לראות במשיב, שהנו גוף המעניק שירותי בריאות ושירותי חירום ללא כוונת רווח, כ"עסק". לפיכך, קבעה הועדה כי יש לחייב את הנכס לפי התעריף הקבוע בסעיף 5ג(ב) לפקודה. על החלטה זו הגישה העירייה ערעור לבית-המשפט לעניינים מנהליים בחיפה.

4.        בית-המשפט לעניינים מנהליים דחה את ערעור העירייה. בית-המשפט קבע כי ועדת הערר צדקה בקביעתה כי אין לראות בפעילות המבוצעת בנכס משום "עסק" והסיווג "עסקים אחרים" אינו ראוי לו. כן קבע, כי בבסיס החיוב בארנונה וקביעת סיווג הנכס עומד השימוש בפועל בנכס הספציפי ולא כלל פעילויות התאגיד במקומות שונים, ואין להשליך מפעילות בנכס אחד על סיווג ראוי לנכס אחר של אותו התאגיד. לעניין זה, איבחן בית-המשפט את פסק-דינו של כב' השופט ברלינר בעמ"נ 318/06 מגן דוד אדום לישראל נ' מנהל ארנונה של עיריית חדרה (לא פורסם - 15.6.2006), במסגרתו נקבע כי המערער שם (המשיב בענייננו) עשוי להיכלל במונח "מוסדות" הנכלל בהרחבת הסיווג "משרדים שירותים ומסחר" שבצו הארנונה של עיריית חדרה ולפיכך חישוב הארנונה ייעשה על-פי סעיף 5ג(א) לפקודה. בית-המשפט קבע כי בענייננו, משמדובר בנכס המשמש כנקודת הזנקה לאמבולנסים בלבד, הפעילות בו אינה יכולה ליפול בגדר המונח "שירותים". זאת, בשונה מן הפעילות שנעשית בנכס נשוא עמ"נ 318/06 המשמש "לצורך הפעלת בנק דם ולהזנקת אמבולנסים להסעה וטיפול חרום בחולים ובנפגעים ע"י פרמדיקים ורופאים, הובלתם לבתי חולים, וכו'".

           מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.